לרובנו יש קצת חושך מדי פעם.
אתם מכירים את הימים ההם,
שהם הכל סיבה שאנחנו מרגישים קצת כבדים,
מנותקים,
או פחות חדורי מוניבציה מהרגיל?
לפעמים התחושה מגיעה לאחר אובדן או שינוי פתאומי.
זה יכול להיות עצב,
או צער,
או סתם הרגשה כללי נחס.
או אולי זה מופיע פתאום ללא שום סיבה.
זה יכול לגרום לנו להרגיש ריקים,
עצבניים,
עייפים,
ולהרגיש רע עם עצמנו,
ואפילו מתוסכלים או לחוצים לאחר שניסינו לתקן את מה שלא בסדר איתנו.
לפעמים אנחנו נוטעים למנע או להתנגד למה שאנחנו מרגישים,
או להסיח את הדעת על יד שימוש באלכוהול,
סמים,
או פעילויות שמסיחים את תשומת הלב,
מתוך מחשבה שאנחנו יכולים להרחיק את החושך.
מה שרק מכריף או מחמיר את הבעיה.
לפעמים נראה ששום דבר שאנחנו עושים לא עוזר.
מה אם נלמד לגשת לעצמנו בסבלנות ובחמלה עצמית,
ונלמד להיות מודעים לכל מה שאנחנו מרגישים,
מבלי להיבלע בו?
במיינדפולנס אנחנו פונים בכוונה ובסקרנות לעבר החוויות שאנחנו עשוים להימנע מהם.
אנחנו מתיידדים עם החוויות שלנו.
פנייה לעבר כל החוויות שלנו יכולה לעזור לנו לשפוך עליהם קצת אור.
זה דומה לאור השמש על אובש.
זרמו כרגע עם המטאפורה הזו.
אובש לא יכול לשרוד את הקרניים של השמש.
כאשר נפגע אובש נחשפים לאור,
הם אינם יכולים לצמוח.
כך גם המחשבות השליליות או החודרניות שלנו.
הן כמו האובש.
כאשר הן נחשפות לאור,
ההתבוננות,
יש להן סיכוי נמוך יותר לשרוד.
זה כאילו שאנחנו שמים פנס על המחשבות שלנו כדי להיות מודעים עליהן,
אבל בלי להיקשר או להיצמד עליהן.
פשוט הבחינו בהן ושחררו אותן.
דרך אחת להתמודד עם המחשבות היא לבחון אותן.
דרך אחרת היא להתבונן בתחושות הגוף.
בתחושות כמו מתח,
לחץ,
חום,
קור,
מתיחות,
כבדות או פרפרים בבטן.
כל מה שאנחנו חווים במוח מופיע איכשהו גם בגוף.
יש קשר מתמיד בין הגוף והנפש.
תחשבו איך הרגשתם בפעם האחרונה שבאמת הייתם מאושרים.
אולי הרגשתם יותר אנרגיה בגוף,
אולי כלילות באזור החזה והלב.
זו הייתה חוויה של גוף שלם.
רובנו חשים רגשות בסיסיים בבטן או בחזה,
המשפיעים על פעילויות המערכת העיכול ומתחברים לנשימה ולקצב הלב שלנו.
בין אם אתם מרגישים שמחים,
עצובים,
כועסים,
המוח שלנו מתקשר ומקבל אותם ואתם חווים שינויים מידיים בגוף.
רבים מאיתנו עשויים להבחין במחשבות שלנו ואולי ברגשות,
אך לא בהכרח בגופנו.
אנחנו יכולים ללמוד הרבה על תחושות הגוף שלנו אם נגדיש רגע לשים לב למה שמרגישים בגוף.
אנחנו יכולים לאמן את עצמנו לצאת מהראש,
לבחין במה שאנחנו חווים ברגע הנוכחי,
בניגוד לחרטות על העבר או דאגות לגבי עתיד.
אנחנו עובדים על תרגול הצוות תשומת הלב שלנו במקום שעליו אנחנו רוצים שהיא תגיע,
במקום להרער או לחשוב על משהו שוב ושוב.
אנו מכירים בכך שמחשבות באות והלכות ושהן אינם בהכרח עובדות.
אנחנו מנסים לקבל את הדרך שבה הדברים הם במקום,
לרצות שהדברים יהיו שונים ממה שהם.
כאשר אנו מתארגלים מדטציה מודעת,
אנו מתארגלים לשים לב לתחושות,
לרגשות,
למחשבות שלנו,
מבלי להסתבך בהן.
מה שיכול לעזור לנו לראות דברים בצורה אחרת.
כיצד נוכל לשפוך אור נוסף על המחשבות,
הרגשות והתחושות שלנו,
כדי לשפר את המצב הרוח והרווחה.
בתקופה זו של השנה,
יש לנו את הימים הקצרים ביותר בשנה,
עם כמות האור הקטנה.
ובכל זאת אנחנו קמאים באופן פיזיולוגי לאור.
איך אנחנו יכולים לקבל יותר אור בימים אלו של פחות אור?
הדליקו נרות.
נרות ממלאים תפקיד חשוב מאוד במורשת היהודי.
אנו מדליקים נרות כדי לזכור את השבת ומכניסים אור לביתנו.
בקרוב נחגוג את חנוכה.
הנרות שאנו מדליקים מסמלים את הנר תמיד מבית המקדש,
ואת נס הרעה המתמשכת של המנורה.
למרות שנשאר מעט מאוד שמן,
אורות החנוכה מוצבים בחלון כסמל להזכיר לנו שניתן לפזר את החושך בתקווה.
הנה מדטציה מיינדפורנס,
המשתמש בנר כמוקד המדטציה.
אתם יכולים לצפות בחנוכיה שלכם לאחר שאתם מדליק אותה.
במהלך המדטציה תאמן את עצמכם למקד את הדת והמבט על הלהבה,
במיוחד כאשר מחשבות עולות ומושכות את תשומת הלב.
מחשבות הן טבעית,
אבל אנחנו יכולים לאמן את עצמנו פשוט לתבונן במחשבות האלו במקום להתקשר איתן.
ובמדטציה נרות היא דרך טובה לנסות זאת.
הנה הערות למדטציה נרות.
מצאו מקום שבו לא יפריעו לכם.
שבוי ישר,
אבל רגוע.
ודאו שהנר שלכם נמצא מרחק של לפחות 20 או 50 סנטמטר.
והתחילו לשים לב לנשימה שלכם.
נושמים פנימה,
נושמים חוצה.
אחרו רגע לתבונן על הנשימה.
שימו לב שעבר נכנס דרך האף,
יורד על הבטן,
ועולה שוב.
תנסו לעקוב אחרי הנשימה שהיא נכנסת,
והנשיפה שהיא יוצאת.
ועכשיו תנסו לבהות בנר ולאפשר לו להיות המוקד העיקרי של תשומת הלב.
החזיקו את העיניים יציבות.
ועכשיו קחו כמה רגעים כדי להביא את המודעות שלכם ללהבה.
שימו לב לצבע שלה.
כמה גדול או קטנו?
מה הצבע שלו?
איך זה מרגיש לבחין בנר בצורה כזו?
כשאתם מרגישים מוסכים או משועמנים,
תחזירו את תשומת הלב ללהבה.
כל פעם שיש השכות דעת להחזיר את תשומת הלב אל הפוקוס שהוא הלהבה.
אם העיניים שלכם מתאיפות או דומות,
אתם יכולים לצום את העיניים ולמקד את המודעות שלכם בדימוי של הנר במוח.
וברגע שאתם מרגישים שעיניים מוכנות,
אתם יכולים לפתוח אותן שוב ולהתמקד שוב בנר ובלהבה.
אפשרו לנשימה שלכם לזרום באופן טבעי,
מבלי לשלוט בה בשום צורה.
קחו כמה רגעים להתמקד ולהתבונן אל הנר או הנרות.
כשאתם מתמקדים בנר,
דמיינו את האור זורם עליכם עם כל שאיפה.
המשיכו להביט בלהבה ואיפה תשומת הלב שלכם כרגע?
זה בסדר שיש השכות דעת.
פשוט תחזירו את הפוקוס לנר כאשר המחשבות נדדו.
קחו עוד כמה נשימות כדי להתמקד בנר.
אתם מוזמנים להישאר בתרגול הזה כמה שמתאים.
ואולי להתכוון לשבת כמה דקות כל לילה של חנוכה,
ולהתבונן ולהתמקד על הלהבה,
על הנר או הנרות.
אפשר לקחת רגע כדי להחזיר לאט לאט את המבט ותשומת לב לחדר,
או אפשר להישאר עוד קצת.
סיפור חנוכה מלמד אותנו שאור יכול לנצח את החושך ככל שהחורף מתחיל,
ואנו חווים יותר חושך.
מי ייתן ונאפשר ליותר אור להיכנס לחיינו?
מה שייתן לנו את היכולת לנהל את הימים האפלים יותר בקבלה ובסבלנות?
החורף הוא זמן מושלם להתחיל תרגול מדטציה מודעת.
חנוכה שמח!
