אז דבר ראשון,
אנחנו מביאים את התשומת לב לגוף שלנו,
מרפים את מה שאפשר להרפות ממנו,
משחררים את השרירים שאפשר לשחרר,
את הכתפיים,
את הבטח,
את כפות הידיים,
שרירי הפנים.
וכדי לאזן את הרקות הזאת ואת הרגיעה הזאת,
אנחנו מיישרים את עמוד השדרה,
צומחים איתו קצת למעלה,
מכניסים קצת את הסמטר פנימה,
ככה שהקודקוד יהיה גבוה,
ונותנים לתשומת לב לפגוש את החוויה של הגוף שיושב,
את תחושות הגוף,
משקל הגוף,
נקודות המגע עם המושב.
שימו לב באיזו פשטות אנחנו יודעים את הגוף שלנו ואנחנו חווים אותו,
זה לא משהו שקשה לעשות,
אין צורך במאמץ בשביל זה.
ניקח כמה נשימות עמוקות יותר מהרגיל,
רק כדי לחוש באופן ברור את התחושה הזאת של הנשימה,
איך היא ממלה ומרוקמת אותנו.
ועם הנשיפה הבאה נרפה מהשליטה בנשימה וניתן לה לחזור להיות טבעית,
משתנה,
רדודה,
עמוקה,
נהירה או איטית.
ומכל התחושה של הנשימה נמקד את תשומת הלב בנקודה אחת בקצה הנחיריים,
נושיב את תשומת הלב שם וקצה הנחיריים יהיו האוגן שלנו להמשך התרגול הזה.
אפשר אולי להרגיש את ההבדל בין השאיפה הפנימה לנשיפה החוצה,
בטמפרטורה,
בתחושות,
בקצה הנחיריים,
בקצה האף.
באופן טבעי תשומת הלב תנדוד למחשבות,
זיכרונות,
פנטזיות,
תחושות,
רגשות.
כשזה קורה פשוט נחזיר את תשומת הלב לתחושת הנשימה,
ממש הנשימה הזאת שעכשיו,
לא לקונספט של נשימה,
לא לדמיון של נשימה,
ממש התחושה בגוף.
איפה תשומת הלב שלי עכשיו?
כל פעם ששמתי לב שהתשומת הלב נדדה,
זאת הזדמנות לתרגל את ההחזרה של התשומת הלב לנקודה אחת ולאפשר לתשומת הלב לנוח שם.
באדינות,
ברקות,
אין צורך במאמץ,
כמו שרגשנו בהתחלה את תחושות הגוף בקלות,
אז ככה גם מרגישים ומרגישות את הנשימה בקצה האף בקלות.
פנימה והחוצה בקצב הטבעי,
העצירה הקטנה בין השאיפה והנשיפה,
תשומת לב,
התודעה נחה על הגלים של הנשימה שנכנסת ויוצאת.
במקום להתרוצץ,
אנחנו מאפשרים לה לנוח בלי להירדם,
לנוח בעירות על נקודה אחת,
להתאסף בניגוד להתפזר.
יכול להיות שנשים לב לאיזושהי תחושה של נעימות שנובעת מתוך המפגש הזה בין התשומת הלב לנשימה.
אולי זאת נעימות מאוד עדינה,
קטנה.
אם נשים לב לנעימות הזאת,
יהיה יותר קל לתשומת לב לנוח שם.
ניתן לתשומת לב להתרחב לכל הגוף שיושב,
מסביב לנשימה,
כמו נמתח את התשומת לב,
ולחוש את התחושה של המושב מתחתנו והטמפרטורה של החדר,
הצלילים הקרובים,
הצלילים הרחוקים.
נעזר בצלצול הפעמון כדי לעשות מעבר הדרגתי להמשך היום שלנו.
ונשים לב לא לפזר את האנרגיה הזאת האסופה שטיפחנו פה.
נעשה את המעבר באדינות.
