עכשיו,
הצמיא את העיניים,
קחי נשימה עמוקה אל הבטן,
והוציא את כל האוויר.
ועוד אחת.
ותוך שאת מוציאה את האוויר,
תתחילי לשחרר את הרגליים,
את האגן,
את שרירי הבטן.
שחררי.
קחי עוד נשימה עמוקה,
וכשאת מוציאה את האוויר,
שחררי את השרירים של הכתפיים,
את בית החזה,
את הצוואר,
את שרירי הפנים.
שחררי.
שחררי.
שחררי גם את המחשבות.
נילא אין לבוא ולעוף הלאה כרצונן,
ברוגע,
בשלווה,
בביטחון.
נילא עצמך לשקוע לתוך השלווה,
לשחרר שליטה.
שחררי.
ייתכן שתשמעי צלילים וקולות של העולם מחוץ לך.
ניגם להם להיות שם,
בחוץ.
שחררי גם אותם.
אני מזמינה אותך עכשיו לדמיין את הכעס שלך,
כמו כדור אדום שנמצא אצלך בתוך הבטן.
כדור קטן או גדול,
רעך או קשיח,
מוצק או צמיגי.
דמייני אותו יושב שם בחלל הבטן שלך.
דוחק את העברים שלך לצדדים,
תופס מקום.
הוא חם או אולי קר.
הוא ממלא אותך,
חושי את הדחיסות שלו.
שימי לב למקום שהוא לוקח,
ללחץ שהוא יוצר.
ועכשיו,
דמייני את הכדור האדום הזה של הכעס שלך.
מתחיל לנוע בפנים,
מצד לצד.
מחפש דרך.
הנה הוא מתחיל לשנות את המרקם שלו.
הוא לאט לאט מתחיל להידחף לכיוון האור ולהשתחרר החוצה מתוך ביתנך.
עוד רגע קט והוא בחוץ.
מונח על הבטן,
אדום,
עגול,
הכעס שלך.
והוא מתחיל לאט לאט לרחף,
להתנתק ממך.
והוא עולה,
הוא מתחיל לקפץ כמו כדור משחק.
בעליזות,
קופץ למטה לרצפה,
נתקל בה ועולה.
וחוזר שוב,
כמו רוח שטות נכנסה בו,
מסתובב באוויר,
נוחה.
וכשהוא נוגע ברצפה הוא מתפצל לשני כדורים אדומים.
שעולים ומרחפים ומקפצים בעליזות,
כמו רוקדים זה עם זה מחול מטורף של שמחה.
כמו עשירים שיצאו מבית כלה,
השתחררו לחיים,
ויחד הם קופצים מטה,
מעלה.
וברגע אחד כשהם נוגעים ברצפה הם מתפצלים,
והרבה הכדורים אדומים מרחפים עכשיו.
מקפצים בעליזות,
בעליזות מדבקת.
את יכולה להרגיש אותה ממש בתוך גופך,
בתוך ביתנך,
במקום שלך.
וכשהם נוגעים בקרקע הם מתפצלים,
ומספרם הולך וגדל,
וגובה קפיצתם הולך וגדל.
וכשהם נוגעים בקרקע הם מתפצלים,
ומספרם הולך וגדל,
וגובה קפיצתם הולך וגדל.
וכשהם נוגעים בקרקע הם מתפצלים,
ומספרם הולך וגדל,
וגובה קפיצתם הולך וגדל.
וגובה קפיצתם הולך וגדל.
והנה את יכולה כבר להפנות את המבט למעלה ולראות אותם מתרחקים,
כמו להק ציפורים שממריא בספירלה לדרכו אל ארצות החום.
ואת נפרדת מהם,
בשמחה,
בהקלה,
על המקום הפנוי שהשאירו בתוכך.
מקום שאותו את יכולה עכשיו למלא במשהו אחר,
משהו שתבחרי בו,
אולי בשמחה,
באהבה,
אולי ברוגע או שלווה.
תחיל לך כמה רגעים לבחור ולמלא את חלל ביתנך ברגע שתבחרי.
בעוד מספר רגעים תשמעי שוב את קולי.
הכנסת עכשיו אל תוכך משהו טוב.
הגדילי אותו.
ומיום ליום תראי איך היה איך נהיים טובים יותר,
רגועים יותר.
איך מיום ליום תחווי יותר אהבה ויותר שמחה,
יותר שלווה.
תחושי איך כל הטוב הזה גדל וגדל וממלא את כל כולך.
ועם התחושה המופלאה הזו,
ועם הידיעה,
אני מזמינה אותך להתחיל ולחזור לאט לאט בקצב שלך,
לכאן ולעכשיו.
