אנחנו מתחילים בגב ישר,
כתפיים רפויות,
נור של הבטן לנשום כמו שהיא רוצה לנשום,
בטבעיות.
אם אנחנו נשנים כרגע,
נצמיד את הגב התחתון אחורה כדי שתהיה לנו תמיכה בגב התחתון.
אפשר להרפות פנים,
להרפות עיניים,
לסד.
לרגע נקשיב לצלילים שמסביב ונשים לב גם לצלילים בתוכנו.
נשימה,
דופק,
רק להקשיב.
מותר לנוח,
מותר להיות בדיוק כמו שאנחנו עכשיו במרחב הזה.
מותר לכל מחשבה להתקיים.
מותר לכל רגש,
פחד,
כעס,
עצב,
שמחה,
התרגשות להתקיים.
ומותר לכל תחושה גופנית,
נעימה,
לא נעימה,
כזו או אחרת להתקיים.
ומותר לנשום כמו שנעים לנו לנשום.
למעשה אין פה שום מאמץ.
אין מה להבין,
אין מה לדעת,
אין במה לשלוט.
ולא צריך לבדוק.
מותר לנו פשוט להיות כאן.
ורק לשמור על גב זקוף,
ראש זקוף,
בנינוחות,
בטבעיות.
מותר לנשום ולהרשות לעצמנו להיות כל מה שאנחנו עכשיו.
וזה מה שקורה כבר עכשיו.
גם כשהחוויה היא נעימה,
מוכרת,
נוחה.
וגם כשיש בנו התנגדות,
התקבצות או קושי.
אין צורך לשנות שום דבר.
מותר לנו פשוט להיות כאן.
ולהקשיב,
הכל קורה מעצמו.
בכל רגע חדש יש תדר,
יש רתת,
יש תחושה חדשה.
מותר לה להיות בדיוק כמו שהיא.
ומותר לנו לנוח,
סתם לשבת.
יהיה מה שיהיה,
בלי שום מאמץ.
כל קורה מעצמו.
מותר לו לדעת,
מותר לו להבין.
וסתם להיות פה.
לנוח בחוויה של הרגע.
תהיה אשר תהיה.
בגב ישר,
כתפיים רפויות.
ובבטן שמותר לה לנשום כמו שהיא רוצה.
אין שום תנאי שצריך להתקיים כאן.
אין פה הצלחה או כישלון.
אלא רק אפשרות פשוטה.
להיות ככה כמו שאני עכשיו.
מותר לי סתם להיות פה.
הגענו לסיום המדיטציה.
אם רוצים אפשר להמשיך לשבת עוד.
ואפשר גם לאט לאט לשחרר את התנוחה.
לנשום,
להתרווח,
לפקוח עיניי לאט לאט.
ולקחת את ההקשבה הזו איתנו להמשך היום.
