תרגיל לחיזוק שריר הדמיון ולתחושת שלווה

שריר הדמיון זו היכולת שלנו לדמיין דברים שאנחנו לא קולטים בחושים שלנו. מחקרים מראים שככל שהיכולת הזו חזקה יותר, כך אנחנו יכולים להיות אמפתיים יותר, לתחזק מערכות יחסים איכותיות ואינטימיות יותר וכך אנחנו יכולים להשפיע על מצב הרוח שלנו באמצעות דמיון מודרך.

השימוש בדמיון יכול להשפיע על המח שלנו וליצור מסלולים עצביים חדשים כמו בלמידה של מיומנות חדשה ולעזור לנו להפיג מתח וסטרס לקראת מטלה או משהו שמלחיץ אותנו כמו ראיון, מבחן או פרזנטציה ולשפר את סיכויי ההצלחה שלנו.

אני מזמינה אותך לתרגל איתי תרגיל קצר שמאמן את שריר הדמיון ועוזר לנו לשחרר סטרס ולהעצים את תחושת הרוגע והשלווה.
מחכה לשמוע איך היה לך

Transcript

אז אני מזמינה אתכם קודם כל למצוא מקום נוח,

אפשר בשקיבה,

אפשר בישיבה.

נוודא שהגוף רפוי,

אפשר לעצום את העיניים או לתת להם לנוח.

ונתחיל לנשום עמוק,

ניקח שאיפה עמוקה דרך האף.

נחזיק את האוויר בפנים רק לרגע.

ונשחרר אותו החוצה כמה שיותר לאט.

נחזור על זה שלוש פעמים,

ונאפשר לעצמנו להרגיש רגועים יותר בכל הוצאה של אוויר.

ואני מזמינה אותנו לדמיין שאנחנו נמצאים במקום שמביא לנו שלווה ואושר.

זה יכול להיות מקום שהיינו בו בעבר,

כמו חוף ים או יער,

או בית נעים שהיינו בו,

או מקום דמיוני כמו גן קסום,

מפל עם קשת בענן,

או כל מרחב אחר.

ונתחיל לאט לאט לשים לב לפרטים שסביבנו.

מה אני רואה סביבי?

אילו צבעים?

איך נראים השמיים או איך נראית התקרה?

לאילו מרקמים אני שם על לב סביבי?

בין אם אנחנו מצליחים ממש לזהות פרטים קטנים ובין אם לא,

ננסה כמה שאפשר לזהות מה אנחנו רואים בסביבה שלנו.

ממש נדמיין שאנחנו מטיילים עם העיניים וננסה לקלוט כמה שיותר דברים.

ותוך כדי אפשר להתחיל לשים לב,

מה אנחנו שומעים?

יש אולי רעש של פחפוך מים,

של ציוצי ציפורים,

או אולי שקט מוחלט.

ננסה לשים לב מה אנחנו מרגישים,

אולי את התחושה של השמש על האור שלנו,

אולי בריזה נעימה,

כמה חם לנו או קר לנו.

אולי ממש נצליח להרגיש את האדמה מתחת לרגליים שלנו,

יציבות שמחזיקה אותנו.

אולי נרגיש את הבגדים שעל הגוף שלנו.

ננסה למצוא אפילו דבר אחד כזה שקל לנו להרגיש.

ולבסוף ננסה לשים לב מה אנחנו יכולים להריח באותו מקום.

אולי נמריחה את הים,

אוויר צלול,

אולי נמריחה ניחוח של פרחים.

אולי לא נריח כלום,

וגם זה בסדר גמור.

ונדמיין שאנחנו ממש נטענים באנרגיה חיובית מהמקום הזה.

שכל נשימה שאנחנו לוקחים פנימה ממלה אותנו ואת הגוף שלנו באור ובשלווה.

נרגיש איך עם כל שאיפה כזאת אנחנו מרגישים בטוחים יותר,

חזקים יותר ורגועים יותר.

רגע לפני שנחזור נגיד תודה למרחב הזה.

נזכיר לעצמנו שהוא תמיד נמצא שם עבורנו,

במרחק עצימת עיניים או שהיאה,

ושאנחנו תמיד יכולים לחזור אליו בכל זמן שנצטרך.

וכשאנחנו מוכנים,

ניקח עוד נשימה עמוקה אחרונה,

ולאט לאט אפשר לפקוח את העיניים ולהמשיך את היום במקום שלב מחובר ורגוע יותר.

אם אתם מרגישים שנעים לכם לשתף,

אני אשמח לשמוע בתגובות איך זה גרם לכם להרגיש,

ואולי לשמוע איזה מקום בחרתם ומה הצלחתם לדמיין.

תודה רבה שתרגלתם איתי,

ושיהיה לכם יום מלא בשלווה.

להתראות.