אם אתם מרגישים את כיף פאניקה כרגע,
הדבר הראשון שאני רוצה שתדעו,
זה שאני מבין כמה זה קשה.
וכמה החוויה שלכם כרגע היא מורכבת,
ולא פשוטה בכלל.
אבל אני רוצה גם שתדעו ותזכרו שבכל פעם שהיה לכם את כיף פאניקה כזה,
בסופו של דבר הוא עבר.
אני רוצה שתזכרו שלגוף שלנו,
ושלכם,
יש את היכולת לא רק להיכנס להתקף של פאניקה שהוא מאוד מציף ומאוד סוער,
אלא גם את היכולת לצאת ממנו באותה מידה.
אם תחשבו על זה,
הכניסה שלכם לתוך המצב הזה של הפאניקה קורית בעצם סוג של מעצמה.
נכון,
יש תמיד איזושהי סיבה.
אבל לא משנה מה הסיבה,
אם היא קטנה או גדולה,
אם היא ברורה,
לפעמים היא לא ברורה בכלל,
התהליך הזה קורה מאחורי הכלאים.
הגוף נכנס לתוך ההצפה הזאת בעצמו,
ובסופו של דבר,
גם אם אתם מנסים מאוד חזק לצאת מההתקף חרדה,
מההתקף פאניקה,
ותכף נדבר על זה,
וגם אם לא,
אתם יוצאים ממנו.
אז חייבים להבין,
הגוף שלנו לא רק רוצה להיות בפאניקה,
הוא רוצה גם לצאת ממנה.
יש לנו כוחות בגוף,
שדואגים להרגיע אותנו.
והכוחות האלה,
הם גם לא תמיד נשלטים על ידינו,
הם חצי אוטומטיים.
אז בעצם,
השלב הראשון,
כשאתם נמצאים במצב הזה עכשיו,
ואתם מקשיבים לי,
זה קודם כל להבין שאתם לא חייבים לעשות משהו מאוד מאוד חזק,
כדי לעבור את ההתקף פאניקה הזה.
אנחנו לא רוצים להילחם.
המלחמה הזאת היא מה שמציפה אותנו.
המצב הזה שאנחנו מתקשחים כולנו בפנים,
ומקבצים את השארים,
במודע או לא במודע,
מנסים למצוא את הפתרון המהיר,
הוא רק מצב שמלבה את האש.
אנחנו לא רוצים לברוח ממה שאנחנו מרגישים כרגע.
אז הדבר הראשון שאתם עכשיו עושים,
זה עוצרים,
ודווקא מקשיבים למה שהגוף שלכם משדר לכם עכשיו.
אתם מקשיבים התחושות שעולות בכם עכשיו,
והכי טוב רושמים אותן.
עוצרים את הוידאו הזה לכמה דקות,
ועושים רשימה של כל התחושות שאתם מרגישים עכשיו.
כל הפחדים שצפים בכם.
גם הפחדים האלה,
גם אם יש לכם הרבה ביקורת כלפי עצמכם כרגע,
וכלפי הפחדים האלה,
וכלפי התחושות האלה,
וכלפי התגובה שלכם לתחושות האלה.
רק תרשמו את הכל.
פשוט תתכנסו לרגע ותכתבו את הכל ברשימה.
יכול להיות שהיא תהיה קצרה,
יכול להיות שהיא תהיה מאוד מאוד ארוכה.
מצוין,
ככל שהיא תהיה יותר ארוכה זה יותר טוב.
תכתבו את הכל על דף.
אנחנו לא רוצים לברוח מהתחושות.
התחושות האלה הן רחוקות מנעימות.
אבל אנחנו רוצים,
לא הייתי אומר לקבל אותן,
אבל קודם כל להקשיב להן.
כבר בתהליך הזה,
של לכתוב את הדברים,
ורגע אחד להבין מה בעצם קורה כאן בפנים,
ולא לנסות להשיח את הדעת,
ללכת,
להתכווץ,
אלא רק להקשיב לזה,
כבר יתחיל איזשהו תהליך של קצת רגיעה.
אתם בטוח מכירים את התחושה הזאת,
שהתקף הפניקה או התקף החרדה מתחיל לרדת.
ופתאום אתם כבר יודעים,
אתם כבר מרגישים שאתם מחוץ לו.
אתם מרגישים שהוא כבר עבר.
ופתאום יש איזו הקלה.
אתם בטוח מכירים את התחושה הזאת,
אם אתם סובלים מהבעיה הזאת באופן רציף.
אז רק מלכתוב את הדברים,
אתם כבר תתחילו להרגיש.
