סמיצו לכם תנוחה נוחה והרפו לתוכה.
נסו לא לחשוב על העבר או על העתיד.
לשחרר כל מיני זיכרונות עם עד כמה שאתם יכולים,
או דאגות מה יהיה.
לשים את זה לרגע בצד.
אחר כך תוכלו לקבל אותם חזרה.
צרו התכוונות של וודיצ'יטה.
זאת אומרת שאתם עושים את המדיטציה כדי להביא את עצמכם למקום שבו תוכלו להיות לעזר לכל היצורים.
ומתוך השקט של המודעות שלכם שאלו את עצמכם מי אני חושב שאני?
מי אני חושבת שאני?
אז כשאתם חושבים על עצמכם אתם אומרים אני או כשאתם אומרים את השם שלכם מה צעץ בתודעה שלכם?
מי אתם חושבים שאתם?
איך אתם מדמים את עצמכם?
מה הדבר הראשון שקופץ?
אז אולי יבוא בן אדם או איש או אישה או משהו יותר ספציפי.
מה שבא זו תווית.
תנסו למצוא על מה מושלכת התווית הזאת.
למשל עם המחשבה הראשונה שבה אני בן אדם בן אדם זה תווית.
על מה היא מושלכת?
האם זה הגוף האנושי שלכם?
אבל הגוף האנושי הוא לא בן אדם.
הגוף הוא בשר ודם.
הוא חומר.
הוא לא בן אדם.
או אולי התווית מושלכת על התודעה האנושית אבל גם התודעה האנושית היא לא בן אדם.
אז אנחנו משליכים אדם על בסיס שהוא לא בן אדם.
אז אנחנו לא מטילים ספק בזה שאתם בני אדם.
מה שאנחנו כן מתבוננים וחוקרים זה איך אתם קיימים בתור בני אדם מבפנים,
מצד עצמכם,
באופן מהותי ככה מצד עצמכם אתם בני אדם בלי קשר,
בלי כלות בגוף ובתודעה ואולי המחשבה הראשונה הייתה אני איש או אני אישה אבל אם אתם חושבים על המאפיינים הפיזיים של אישה של גוף של אישה אלה הם לא בן אדם גם לא של גוף של גבר גם אלה לא בן אדם הם לא בני אדם ואין בתוכם בן אדם הם לגמרי ריקים מבן אדמיות אם אפשר להגיד ככה הם לגמרי ריקים מאני אולי כשאתם חושבים על עצמכם אתם חושבים אני ההיסטוריה שלי האישית הסיפור שלי אני בן אדם שכך וכך וכך סיפור זה מי שאני בוא אני אספר לך מי אני ואתם נותנים איזה ביוגרפיה איזה תקציר ביוגרפי ואולי זה הבסיס שעליו אתם משליכים את התווית אני אבל סיפור הוא לא בן אדם רסף של אירועים הוא לא בן אדם זיכרונות הם לא בן אדם הם פשוט זיכרונות אז האם זה הבסיס שעליו אתם משליכים את התווית אני הסיפור שלכם או אולי כששאלתם את עצמכם מי אני חשבתם אני זה האישיות שלי אז לכל אחד מאיתנו יש אישיות מי שלא ייחודית לו זה נכון אבל האם זה מי שאתם אני בן אדם עם כזאת אישיות אולי אבל אישיות זה לא בן אדם אישיות זה אוסף של תכונות אוסף שכולל אולי תפוסי התנהגות אולי אידאלים אולי מטרות אולי משאלות אבל כל זה זה לא בן אדם כל זה רק מבן אדמיות אז אם אתם מסלקים את ההקשר שלכם את האנשים בחיים שלכם את הסביבה שלכם העבודה,
הבית וכולי אם אתם מסלקים את זה בלי תלות בכל זה מי אתם אם נשתול אתכם במקום אחר ועם אנשים אחרים ובסביבה אחרת האם זה עדיין תהיו אתם אם יכול איזה שינוי גדול בגוף שלכם אולי עקב מחלה או טעונה והגוף משתנה מאוד האם זה עדיין אתם גם התודעה שלנו משתנה כל רגע משתנה יש רגעים שאנחנו כהוסים יש רגעים שאנחנו רכים ונעימים לפעמים חמדנים,
לפעמים נדיבים לפעמים רציונליים,
לפעמים לגמרי לא רציונליים לפעמים ערים,
לפעמים ישנונים לפעמים ישנים שינה עמוקה או חולמים התודעה משתנה כל הזמן הגוף משתנה כל הזמן אז מה זה הבסיס הזה שעליו אתם משליכים?
אני?
או השם שלכם?
לאן אתם משייכים אותו?
מי אתם באמת?
ואם אתם חושבים על עצמכם כעת,
ברגע זה ואתם זוכרים את עצמכם שעשיתם משהו לפני שנה או לפני חמש שנים או עשר שנים או עשרים שנים האם זה אותו אני?
האם זה אותו אני רק בזמן אחר,
במקום אחר?
כשהייתם ילדים קטנים,
האם זה הייתם אתם?
האם זה אותו מישהו שנמצא כאן עכשיו?
האם אתם שפה עכשיו?
האם זה אתם שהייתם כשהייתם קטנים,
כשהייתם ילדים?
ואם זה לא הייתם אתם,
אז מי זה כן היה?
הסביבה שלכם כל הזמן משתנה האנשים סביבכם כל הזמן משתנים הגוף שלכם כל הזמן משתנה המין שלכם כל הזמן משתנה אז למה מתייחס האני?
האם האני האמיתי שלכם האם הוא כל הזמן משתנה?
או שאתם לא משתנים,
שאתם כל הזמן אותו אני?
כשאתם הולכים לישון כל לילה ומתעוררים כל בוקר האם זה אותו אני?
גוףכם הולך ומזדקן אבל האם זה אותו אני?
אותו אני שהיה קודם כלוא בגוף צעיר עכשיו הוא כלוא בגוף יותר מבוגר ואם מישהו משתנה האם אתם משתנים באותו קצב שהגוף והתודעה משתנים?
שהטעים שלכם מתחלפים נולדים ומתים בתוך כל ההשתנות הזאת האם אתם הדבר הקבוע היחיד בתוך כל זה?
אז יש לכם שם שקרוב לוודאי שהוא לא השתנה במשך הרבה שנים האם הדבר שהשם מתייחס אליו גם כן לא השתנה?
אותו אני?
אותה תווית?
האם זה איך שאתם חושבים על עצמכם?
כמה מחשבות מתרוצצות במיינד?
כמה מחשבות,
רצונות,
רגשות,
תחושות,
זיכרונות כמה מהם עולים בדקה אחת?
ביום אחד?
באים והולכים?
כמה שינויים מתרחשים בדקה,
ביום,
בעשור?
כל כך הרבה תהליכים במוח בכל העברים האחרים בגוף כל כך הרבה מרכיבים יש בגוף כל כך הרבה אספקטים ותהליכים בתודעה מערכת,
גוף,
נפש עם כל כך הרבה אספקטים ומרכיבים אז כמה ממני יש?
אם יש לי כל כך הרבה מחשבות כמה אני יש שם?
האם אני אחת או אני הרבה?
אז אנחנו לא מחפשים את התשובה הנכונה לשאלות האלה אלא לתשובה שתואמת את החוויה שלכם האם יש לכם את התחושה הפנימית שאתם ישות אחת,
אותו אדם,
אותו עצמי אותו אינדיבידואל או שיש רבים,
כולם ביחד או לאורך זמן האם אנחנו אחד או הרבה?
אנחנו אומרים יש לי גוף יש לי תודעה אני עושה דברים עם הגוף שלי אני עושה דברים עם התודעה שלי אבל אני לא הגוף שלי ואני לא התודעה שלי האם זה נכון?
האם זה נכון בשבילכם?
האם זה נכון בשבילכם שיש לכם גוף ותודעה ושאתם משתמשים בהם ושאתם שולטים בהם במידה מסוימת ושהם שלכם אבל אם כן,
אז משתמע שאתם איפשהו קיימים באופן בלתי תלוי בדברים האלה ושהם שלכם אז האם יש שם מישהו נפרד שיש לו גוף ויש לו תודעה?
האם אתם נמצאים בתוך הגוף שלכם?
או במוח שלכם?
או במקום אחר?
או האם אפשר למצוא אתכם בתוך כל אוסף התהליכים המנטליים והאירועים המנטליים ומצבי התודעה?
ואם אתם לא נמצאים ביניהם ולא נמצאים בתוך התודעה אז האם יש לכם מידה ששליטה בגוף ובתודעה שלכם אבל אתם קיימים איכשהו לחוד בצורה אוטונומית?
האם זה מי שרטין?
האם אתם קיימים באופן אוטונומי מצד עצמכם?
האם זה מה שהמילה אני מתייחסת אליו?
האם זה הדבר שהשם שלכם מתייחס אליו?
האם אתם אוטונומיים?
האם זאת התחושה שלכם,
של עצמכם?
שאתם איזושהי אישות בלתי משתנה אישות אחת ואוטונומית?
האם זה מי שרטין?
ואם כן,
מאיפה באתם?
מהביצית?
מהזרע?
מהצירוף שלהם?
מהאוכל?
מהאדמה,
המים,
האש,
האוויר?
מאיפה באתם?
לא תמיד הייתם פה ואיפה אתם עכשיו?
האם אתם בתוך הראש?
בעונה הקדמית?
בגזע המוח?
האם אתם איפשהו בתוך המוח?
או במקום אחר בגופכם?
או מחוץ לגופכם?
באיזשהו מרחב פיזי חיצוני?
האם אתם בתוך התודעה?
ביחד עם כל המחשבות והתמונות שמתרוצצות בה?
האם אתם מחוץ לגוף ולתודעה?
בעל בית נהדר שהוא מופקד על הגוף התודעה אבל הוא איפשהו בחוץ איפה אתם?
וגם אתם לא תמיד תהיו כאן אתם לא תמיד תהיו בשום מקום אז לאן תלכו?
לאן תלכו כשאתם נרדומים?
בשנה עמוקה?
ולאן תלכו כשתמותו?
אתם יכולים לפקוח את העיניים
