חמש דקות עם עצמי, קשב לנשימה

מדיטציה קצרצרה שמתאימה למנוחה מרעננת בסוף היום או לעצירה בין משימותיו
לפתוח דלת לאורח/ת שהיא אני. להניח בצד את המחשבות, המילים והרצונות שמגיעים כמו מפס יצור בלתי פוסק, לטובת קשר ידידותי עם הנשימה, ופשטות הגוף

Transcript

ברוכה הבאה, ברוך הבא למדיטציה. תוכלו להפנות פנימה, ברכה שכזו. כמו כשאנחנו פותחים דלת לחברה או חבר, לאורחת יקרה. באותו אופן אנחנו יכולות להרח את עצמנו בזמן הזה כמה דקות של שהיאה שקטה עם עצמי. וכמו בשביל אותה אורחת או אורח, אני יכולה להניח בצד לזמן הזה ככל שהיא תאפשר את הצורך להזיז ולשנות, את הצורך לעסוק במשהו. בפס הייצור שהתודעה שלנו כל הזמן עובדת בו. מביאה אלינו מחשבות, צלילים, דמיונות, זיכרונות. כדי להתפנות לשהיאה הזו אני כמו נשענת אחורה. אולי גם אפשר לעשות את זה בתנועה של הגוף, קטנטנה. כזו שמאפשרת לגב קצת מרחב, לבטן להתרכך. לבית החזה להיפתח. לא צריך יותר ממעט. לאפשר לאגן לטפוס את כל רוחבו על הקרית, באמת לנוח בה. אפשר להתעמך על ידי כף יד שנוגעת ברקות בבטן התחתונה. אולי עוזרת לחוש בנועת הנשימה. זו שממילא קורית, יוצרת עלייה וירידה קטנות של הבטן. עם תנועת האוויר, פנימה והחוצה. מזמינה אותי להיות איתי, כמו שזה עכשיו. בגוף הזה, בטמפרטורה שישנה עכשיו בחדר, במגע כפות הרגליים, בקרקע. אין שום דבר שצריך להשיג עכשיו, לשפר, לדחות, לדחוק. ישנו קשב לתנועת הנשימה, למגע כף היד. לא יותר, גם לא פחות. נשימה.

Reviews

🙏🏽

תודה רבה תמי עושה טוב להקשיב לך 🙏🏻