נוודא שאנחנו נמצאים בתנוחה שנוחה לנו ונתחיל להירגע.
הקול שלי מזמין אתכם להירגע,
לשחרר מתחים,
דאגות,
מחשבות מיותרות,
נאפשר מנוחה לגוף,
לרגליים,
לידיים,
לבטן ולגב.
נאפשר מנוחה לראש,
לעיניים,
לאוזניים,
לפה,
למיתרי הקול ולגרון.
ונאפשר מנוחה גם לרגשות.
ומתוך המנוחה הזו נאפשר לדמיון שלנו להיות יותר בהיר,
יותר צלול.
כעת נשתמש בדמיון ונצא לבקר את עץ המתנות.
זהו עץ עצום וגדול,
עם הרבה מאוד ענפים,
והעלים שלו רכים כמו נוצות.
העץ הזה מאוד מאוד מיוחד.
על ענפיו תלויות מתנות בגדלים ובצבעים שונים,
והוא כל כך יפה וצבעוני עם כל המתנות שעליו.
ואלו מתנות מיוחדות מאוד,
כיוון שבתוכן יש יכולות ותכונות אנושיות כמו אהבה עצמית,
אומץ,
ביטחון,
בריאות,
חמלה,
נתינה,
חוכמה ועוד.
והעץ,
כל מה שהוא רוצה,
זה רק לתת לנו את כל המתנות שנרצה.
כשאנחנו רוצים מתנה מסוימת,
מספיק שנביט בה,
ומכוח הרצון שלנו,
אנחנו מגיעים אליה.
בתעופה,
בטיפוס או בכל דרך יצירתית אחרת.
אנחנו פותחים את המתנה ורואים איזו יכולת או תכונה מסתתרות בפנים.
אם אנחנו רוצים את היכולת הזו,
אנחנו יכולים לקבל אותה במתנה.
ואם אנחנו לא רוצים את היכולת הזו,
אנחנו סוגרים את המתנה ומחזירים אותה לענף.
יש לנו גם אפשרות לחשוב על יכולת או תכונה שאנחנו יודעים שהיינו רוצים להוסיף או לחזק בחיינו.
מספיק שנחשוב על יכולת זו,
והמתנה בה היכולת מסתתרת,
תהווה ותסמן לנו איך אני נמצאת.
אם אנחנו מעדיפים,
המתנה יכולה גם לרדת אלינו מכוח הרצון שלנו,
ובלי שנצטרך לטפס אליה.
זהו עץ מאוד מאוד מיוחד.
עוד מעט יהיה לנו זמן לאסף את היכולות והתכונות שאנחנו רוצים שיהיו בנו.
חשוב שנבדוק מהם היכולות והתכונות שחשובות לנו,
וניקח רק אותן.
אני אהיה כעת בשקט למשך כשתי דקות,
בהן יהיה לנו זמן לאסוף את היכולות והתכונות שאנחנו רוצים בחיינו.
יכול להיות שנבחר לחזק יכולות ישנות,
יכול להיות שנבחר לפתח עכשיו יכולות חדשות,
ויכול להיות שנבחר גם מזה וגם מזה.
אני אשוב לדבר בעוד כשתי דקות מעכשיו.
לאחר שאספנו את כל היכולות והתכונות שחשובות לנו,
אנחנו חוזרים אל הקרקע ומרכזים הכל ביחד.
אולי נרצה להכניס אותן פנימה לתוכנו ולבדוק כיצד זה מרגיש לנו.
יכול להיות שיעברו שעות או ימים,
ויכול להיות שכבר עכשיו נוכל להבין איך הן משפיעות עלינו.
אנחנו שוב מביטים בעץ המדהים הזה,
ואז אנחנו רואים כיצד יוצא ממנו איש טוב וזקן,
עם זקן לבן וארוך ופנים טובות.
והוא ניגש אלינו כשבידיו קופסת מתנה מיוחדת.
האיש מסתכל עלינו בעיניו הטובות,
ומספר לנו כי בקופסה הזו מצויה היכולת של ריפוי עצמי,
היכולת לרפא את עצמנו,
להביא לעצמנו אור.
הוא מוסיף ואומר שיכולת זו חשובה מאוד,
תמיד טוב לחזק אותה.
אנחנו פותחים את המתנה המיוחדת הזו,
ונותנים ליכולת הריפוי העצמי לחלחל ולהיספק בגופנו.
תהיה לנו דקה שלמה כדי להתאן ולהתמלא בכוח הריפוי העצמי,
ביכולת לרפא את עצמנו.
ועכשיו אנחנו מרגישים יותר בטוחים ומחוזקים.
יש לנו את היכולת לרפא את עצמנו.
וכעת הגיע הרגע להיפרד מעץ,
מתוך ידיעה ברורה שתמיד נוכל לחזור ולבקר אותו.
ואנחנו תמיד מוזמנים לאסוף יכולות ותכונות שאנחנו רוצים שיהיו בנו,
או שאנחנו רוצים להיעצים.
אנחנו מודים לעץ על הנוכחות הנפלאה שלו,
ועל כל המתנות שהרעיף לנו.
יכול להיות שנרצה לחבק אותו,
אולי לומר לו מילות תודה,
אולי לשדר לו משהו בטלפתיה,
ואולי משהו אחר.
אנחנו מסתובבים ומתחילים להתרחק מעץ,
ובהדרגה,
כשאיתנו כל היכולות והתכונות שאספנו,
נתחיל לקחת שלוש שאיפות עמוקות ואיתיות.
כשעם כל שאיפה הגוף מתמלא בחמצן,
רענן וחדש,
ועם הנשיפה השלישית נפכח את העיניים.
