שלום,
אם עומדת בפניך משימה שנראית לך גדולה,
אולי מפחידה,
משימה שאת חוששת לבצע,
שאת חרדה מפניה,
אולי סתם רגשות קשים שעולים בך כשאת חושבת עליה.
עבורך כתבתי את ההדמיה הבאה,
ואני מזמינה אותך למצוא לעצמך תנוחה נוחה,
בידיעה שתוכלי לשנות אותה בכל זמן שתרצי.
ואני מזמינה אותך לעצום את העיניים,
לקחת נשימה עמוקה ולהתחיל להרפות לאט לאט את כל השרירים,
לשחרר את כל המתח,
מתח שהצטבר בגופך,
ואת יכולה להתחיל עם שרירי הפנים,
פשוט להרפות אותם.
להמשיך אל הצוואר,
אל הכתפיים שבדרך כלל נושאות מטענים רגשיים,
לשחרר אותן.
את יכולה לשים לב לדופק שלך כשאת מרפה את בית החזה,
ואחריו את הבטן.
את יכולה להרגיש את כובד האגן שנמצא במנוחה,
מונח,
בלי מאמץ.
ממשיכה לירחיים,
מרפה גם אותן,
ואחרן את השוקיים,
ובאופן טבעי,
רגוע וננוח,
משחררת גם את כפות הרגליים.
ייתכן שתשמעי קולות וצלילים מבחוץ,
גם הם יהפכו להיות חלק מההרפיה אליה את נכנסת עכשיו,
לאט לאט,
עם צלילי המוזיקה שברקע,
ומרגע לרגע גופך נעשה יותר ויותר רפוי,
יותר ויותר ננוח.
ייתכן שיחלפו מחשבות בראשך,
תני להן להיות,
ולהמשיך הלאה,
כמו עננים ברוח קלה,
בלי מאמץ,
ברוגע,
בשלווה.
ואני מזמינה אותך כעת לדמיין את עצמך במטוס.
המטוס הימרי לפני כשעתיים מנמל התעופה,
והוא נמצא ברום השמיים בדרכו דרומה.
את מלאה ציפייה וסקרנות לקראת הבאות.
כל שאת יודעת הוא שאי שם,
ביבשת אפריקה,
מחכה לך שבת שלם,
כדי לתת לך כלים להתמודד עם המשימה שעומדת לפניך.
והמטוס מתחיל עכשיו להנמיך.
את מתבוננת מבעד לחלון,
רואה את העננים תחתיך,
לבנים,
רקים,
כמו סמיכת פוך מחממת ומפנקת.
ממרחק את יכולה להבחין בלהקת ציפורים נודדות,
שעושה גם היא את דרכה אל הדרום.
את שומעת את נעמת המנועים בעוד המטוס ממשיך ויורד.
ואם ירידת המטוס,
כך גם הרוגע שלך מעמיק עוד ועוד.
וכבר את ממש בתוך ענן,
ובעוד רגע קט את כבר רואה את הקרקע תחתיך.
את רואה עצים ואגמים קטנים,
את רואה שדות,
וכבר את יכולה להבחין גם ברכבים,
בודדים,
אנשים,
ועוד מהתקת והמטוס נוחת.
הטייס מברך את הנוסעים,
הדלתות נפתחות,
ודיילת מלווה אותך אל היציאה.
את יורדת בכבש המטוס,
מגיעה אל הקרקע,
ושם מחכים לך שלושה נציגי השבט.
ממוצאי קומה,
שחורי אור,
לבושים במיטב מחלצותיהם בשלל צבעים,
ובשחור פניהם זרוחות אלייך סדרות של שיניים לבנות לבנות,
בחיוכים הרחבים שהם מפנים אלייך.
את מחייכת בחזרה,
והם מושיטים אלייך ידיים,
בהזמנה לבוא ולהצטרף אליהם למסע.
את עוזבת את שדה התעופה עם שלושת מלווייך,
ואתם שמים פעמיכם אל חורש סבוך ממש ליד השדה.
אתם צועדים בשביל רחב שעובר בסבך,
צעדיכם קלים,
האוויר חמים ונעים,
הרבה ירוק סביבכם,
ציוצי ציפורים נשמעים,
ריח של יער,
רוח קלה מלטפת את הפנים,
והנה הגעתם למחוז חפציכם.
בקרחת יער גדולה מקבלת פנייך השבט כולו,
נשים,
גברים וילדים,
כולם בבגדים צבעוניים,
כולם מחייכים אלייך חיוכים רחבים,
מושיטים ידיים אלייך,
שמחים לבואך.
בסכן השבט מתקרב אלייך,
מבא פניו חרושות עקמתים מלא באהבה,
בטוב,
בחום,
הוא ניגש אלייך ומברך אותך,
ברוכה הבאה,
והוא ממשיך ואומר,
ברוכות השמיים,
נשאו אלינו את הידיעה שבפנייך עומדת משימה לא פשוטה,
ולכן זומנת לכאן.
השבט שלנו ידוע ביכולתו לצייד כל אדם ואדם בכוחות וביכולות לפיץ רחב ולהרחיק ממנו חשש,
פחד וחרדה.
כוחות אלו עוברים בשבטנו מדור לדור ומוענקים למעטים נבחרים בלבד.
מדי שנה מגיעים אלינו לא יותר מעשרה אנשים שנבחרו בכפידה ועד ביניהם.
וזקן השבט מזמין אותך לשבת בקס מפואר עשוי כולו עץ מגולף.
את עולה ויושבת,
ומזמין אותך לעצום עיניים.
בעוד רגע יתחילו לגשת אלייך כל חברי השבט,
אחד אחרי השני.
כל אחד מהם יוחז בידך ויברך אותך.
לכל אחד ברכה שונה.
כל אחד מהם ייתן לך כוח שונה.
חלקם ישחררו אותך מרגשות קשים מיותרים שליוו אותך בתקופה האחרונה,
וחלקם יעניקו לך כוחות חדשים.
ובתום הטקס את תשובי לחייך ולמשימתך,
ותצלחי אותה בהצלחה שלמה.
את יושבת שם,
רגועה ונרגשת,
בד בבד.
יודעת שאת במקום הכי נכון לך,
הכי בטוח לך,
ועומדת לקבל את המתנה הגדולה ביותר של חייך.
את עוצמת את העיניים ומתמסרת.
אהיה שקטה כעת לזמן מה,
כדי לא להפריע לך בחוויה.
בעוד זמן מה,
תשמעי שוב את כולי.
אחרון חברי השבט כבר ברך אותך,
ואת מרגישה מלאה בעוצמה וביטחון.
את מלאה בידיעה שדרכך מרגע זה והלך,
סלולה עבורך.
שהמשימה העומדת בפניך תושלם בהצלחה.
את יורדת מהכס.
את מודה לכל אנשי השבט על מתנתם הכל כך גדולה.
ליבך מלא שמחה והכרת תודה.
ואת פונה עם שלושת המלווים שהביאו אותך בחזרה אל השביל ואל שדה התעופה.
וכשהמטוס ממריא,
ואת עולה שוב אל עבר העננים ומעבר להם,
את יודעת,
את בטוחה ביכולתך להתמודד,
ביכולתך להצליח.
וכשהמטוס נמצא ברום השמיים,
בדרכו בחזרה,
גם את מוזמנת להתחיל ולחזור.
בקצב שלך,
לכאן ולעכשיו.
להזיז את גפות הידיים והרגליים.
ובזמן שלך,
את מוזמנת לפתוח את העיניים.
