המדיטציה שנעשה עכשיו תהיה מדיטציה על הריקוד של תחושות.
הרבה מההחלטות שלנו בחיים אנחנו מבססים על תחושות,
על רצון להרגיש טוב,
שהוא הרבה פעמים ארצי,
להרגיש טוב זה אחת מהשמונה מחשבות ארציות,
אבל הרבה פעמים זה מניעה מאוד חשוב להחלטות שלנו.
והמניעה הזו,
כשאנחנו מתבוננים בו ואו יותר כיף נעשה את זה במדיטציה,
אנחנו נראה שאין לו את הקיום שאנחנו מייחסים לו.
אז אנחנו מבססים את החיים שלנו ואת ההחלטות בחיים שלנו על בסיס שבעצם לא קיים,
ונופלים בפח וסובלים.
אז במדיטציה הזאת אנחנו רוצים לראות כמה מעט אנחנו באמת מבינים את התחושות ואת הרגשות שלנו.
אז עצמו את העיניים,
אם עוד לא עשיתם את זה.
זכרו את האנשים שבשבילם אתם עושים את העבודה הזו.
הביאו אותם מולכם ותנו להם להניע אתכם.
וכעת חשבו על משהו שאתם אוהבים לעשות וממש נהנים לעשות אותו.
זה יכול להיות לאכול אוגל צ'וקולד,
או לאכול פיצה,
או בילוי עם בן או בת זוג,
או ליהנות מסרט,
או איזה עיסוק בתחביב,
או משהו כזה.
תבחרו משהו מאוד פשוט.
אם יש מחל שאתם אוהבים זה בחירה טובה לצורך המדיטציה הזאת.
אבל משהו שאתם ממש אוהבים.
וכעת ראו את האינטרקציה שלכם עם החפץ האהוב,
או עם האדם האהוב,
או משהו זה.
והביאו אותה למודעות שלכם בצורה ברורה ככל האפשר.
אז אם זו דוגמה של אוגה שאתם אוהבים לאכול,
דמו את עצמכם עכשיו,
מחזיקים את האוגה ונוקסים בה,
ונהנים מהטעם שלה,
או הפיצה.
עכשיו הסתכלו,
נסו לאתר איפה בדיוק נמצאת התחושה.
האם היא נמצאת בתודעה,
או שהיא נמצאת בגוף.
נסו לבדוק אם אתם רואים את התחושה כמשהו שקיים מצד עצמו.
נאמר תחושה של טעים לי,
משהו שמצד עצמו טעים לי,
או נעים לי,
מצד עצמו נעים לי.
וכעת ראו שאילו זה היה מצד עצמו נעים או טעים,
או משהו זה,
אז זה לעולם לא היה משתנה.
וזה לעולם לא היה נעלם.
וזה לעולם לא היה משאיר מקום לתחושה אחרת.
אז הסתכלו וראו,
נסו לראות,
שהאופן שבו אתם באופן רגיל חושבים על התחושה הזאת,
הוא שגוי.
כעת נעבור להסתכל על הסיבה לתחושה הזאת.
מה הסיבה כפי שאנחנו מרגישים כלפי האובייקט שלנו,
שאנחנו נהנים ממנו?
האם האובייקט גורם את התחושה?
האם ההוגה גורמת לנו להרגיש טעים?
האם בן הזוג גורם לנו להרגיש נעים?
זה נראה ככה,
כי אנחנו מחפשים את הדברים האלה.
אבל אילו זה היה בא מהאובייקט,
אילו האובייקט היה גורם אותם,
אז אותו אובייקט היה תמיד מייצר את אותה תחושה.
וזה לא המצב.
כי אחרי עשרה פורסות מההוגה,
אולי זה כבר לא כל כך מענג.
וכולנו יודעים שאם הבני זוג זה לא תמיד נעים.
ובנסיבות אחרות,
אותם המצבים נחווים לגמרי אחרת.
נסו לחשוב על תחושה אחרת שאותו אובייקט יכול לעורר בכם,
בנסיבות אחרות.
ואם התחושה לא באה מהאובייקט,
אולי היא באה מהאינטראקציה בין החושים שלנו והאובייקט.
ואם כן,
מה בדיוק הרגע שאנחנו חווים את התחושה?
האם זה המגע של ההוגה בלשון שמביא את התחושה?
מה בדיוק הרגע?
מתי בדיוק התחילה התחושה?
האם אתם יכולים לזהות בוודאות את הסיבה לתחושה שיש לכם?
אני יכולה לפקוח את העיניים.
