על אמרים הוא דרך המלך,
הדרך הישירה להערה.
על כל אחד מאיתנו מוטלת אחריות מלאה לשחרר כל יצור חש מסבל ומהסיבות לסבל,
ולהביא אותם להערה,
בעצמנו.
כדי להקשים זאת עלינו קודם כל להגיע להערה בעצמנו,
להשיג את התודעה כל יודעת שרואה את כל היצורים ישירות,
או אז נוכל לקרוא את התודעה של כל יצור ויצור,
לראות מה מאפיין אותם,
את רמת התודעה שלהם והקרמה שלהם,
ולהכיר את כל השיטות שמתאימות לתודעה של אותו יצור חש,
שיובילו אותו מאושר לאושר ועד להערם לעל.
כדי שאנו נשיג הערה בעצמנו,
עלינו לממש את הדרך,
מה שלא קורה בלי הסיבות והתנאים לכך.
בראשו של דבר שעלינו לממש את השלבים של הדרך להערה,
ללכת בעקבות השלבים של הדרך המדורגת להערה,
על אמרים.
זאת הדרך היחידה להשלים את הדרך,
וכדי להשיג תובנות יש לתרגל את השלבים של הדרך בסדר הנכון.
אם נמדוד רק על החלקים שאנו אוהבים,
ולא נתרגל את החלקים שאיננו אוהבים,
כגון הסבל של שלושת העולמות הנכותים,
הרעיות ומוות,
והטבע הסובל של החיים בסמסרה,
אם לא נחשוב ונמדוד על מה שמרגיש לנו לא נעים,
לא נתרגל את הלימודים הללו,
ואם נתמקד רק בחלקים שנראים לנו,
לא נוכל באמת להשיג שום תובנות.
למשל,
אם לא נמדוד על כך שטיבה של הסמסרה הוא רק סבל,
אם לא נרגיש כאילו אנחנו לחודים בתוך אש בוערת,
או במאכל של ביוב,
או שאנחנו יושבים מרומים בתוך שיח קוצני,
לא נוכל לפתח את הרצון האז להשתחרר מסמסרה או לפתח תפנית.
בלי זה לא נוכל לפתח אם לא ליצורים חשים אחרים,
או בודיצ'יטה.
ולכן לא נוכל להיכנס לדרך המעיינה.
במילים אחרות,
אנו חייבים לממש את התובנות של הדרך המדורגת להערה.