בואו ניקח שלוש נשימות עמוקות ואיתיות אל הבטן.
עם כל שאיפה ניתן לבטן להתרחב ולהתמלא באוויר,
ועם כל נשיפה נאפשר לאוויר לצאת החוצה והבטן מתכנסת חזרה לעבר הגב.
נמשיך וננשום בקצב שתביא לנו אל הבטן,
אל החזה או אל שניהם גם יחד.
כעת בואו נחשוב על מהורה שקרה לנו במיממה האחרונה.
מהורה בו לא התנהגנו כראוי.
אולי דיברנו בבוטות למישהו.
אולי היינו חסרי סבלנות בכביש.
אולי לא מצאנו את הזמן לעזור למי שזקוק לעזרה.
או שהתעלמנו ממענה למישהו ששאל שאלה.
זה יכול להיות משהו גדול.
זה יכול להיות גם משהו קטן.
אבל זהו משהו שהתרחש מול אדם אחר,
ואנחנו יודעים שבדיעבד היינו נוהגים אחרת.
נשתמש בדמיון,
נדמיין אדם זה מולנו,
ונבקש ממנו סליחה.
כדאי להיות מאוד ספציפיים ולבקש את הסליחה מעומק הלב ממקום של חרתה מלאה וקנאה.
כעת ננדוד אחורנית בזיכרוננו ונבדוק האם יש עוד אנשים שראוי שנבקש מהם סליחה.
אולי אורים,
ילדים,
עובדים,
מעסיקים.
אולי התנהגנו ביעירות כלפי מישהו,
או ריחלנו על מישהו.
ייתכן אפילו שפגענו במישהו ואנחנו לא יודעים כיצד,
אבל אנחנו כן יודעים שהוא נפגע.
במקרה כזה אפשר לבקש סליחה על כך שלא הבארנו את עצמנו מספיק טוב או על כך שהנוכחות שלנו גרמה למישהו אחר אי נוחות.
נבקש את הסליחה מתוך קנות וחרתה עמוקה מכל מי שפגענו בו או התייחסנו אליו בדרך לא ראויה.
כעת נמשיך ונרחיב את המעגל לבעלי החיים.
נבקש סליחה מכל בעלי החיים שהמין האנושי קלה וכולה במכלאות בתנאים מינימליים להישרדות.
מכל החיות שחיות בצורה לא טבעית כדי לספק את רצון המין האנושי.
מכל אלו שנרצחו כדי שנאכל את בשרם.
מכל היונקים שהופרדו מאמם כדי שיהיה לבני האדם מוצרי חלב וכפינות.
מכל האמאות שכל פעם חולבים אותן מעט יותר כדי שייניבו יותר חלב לתעשייה.
מכל הדגים שבהם אנחנו פוגעים לשעשוע של דייג או למאכל.
מכל בעלי החיים המימיים על כך שאנחנו מזהמים את המים בהם הם חיים בדלק,
בפלסטיק ובכימיקלים שונים ובכך פוגעים בסביבתם הטבעית.
נמשיך ונחשוב על עולם הצומח.
הצומחים,
השיחים,
הצמחים שנהרסו כדי לייצר ערים ולשתך במקומם בטון.
מכל העצים שעדיין נהרסים לתעשיית הנייר.
נבקש סליחה מכל האופות ובעלי החיים שחיו בעצים אלה ובעקבות הריסתם הם נכחדו.
נבקש סליחה מכל צורות החיים שאין מספיק מקורות אנרגיה עבורם בעקבות התרבות בני האדם בצורה לא מבוקרת.
נבקש סליחה מהאוויר ומכל מקורות המים אותם אנחנו מזהמים.
נחשוב על כל אלו מתוך הרעתה עמוקה שבאה מבפנים,
מהלב,
כיצד המין האנושי הרס כל כך הרבה צורות חיים אחרות כדי לקיים את עצמו עם כל הטוב שזרנו בעולם כי בני אדם זרנו גם כל כך הרבה ערס.
נשאר עם תחושה זו זמן מה ועכשיו הגיע הזמן לסלוח.
נסלח בלבנו סליחה מלאה,
אמיתית לכל מי שפגע בנו פעם,
היום,
אתמול לפני חמישה שנים,
עשרים שנים אולי אפילו יותר,
באיזושהי צורה בני אדם או צורות חיים אחרות נסלח לכולם עד שנגיע לתחושה של שלווה במרכז החזה שלנו.
וכעת נצא למסע בדמיון ונדמיין עולם מושלם.
אנחנו היום חיות בשלום ועמזו מכבדות אחת את השנייה ועוזרות אחת לשנייה.
נתבונן סביב מהו האיזון הנכון בין צורות החיים השונות נבחן את הצבעים,
נקשיב לצלילים ונחוש בשלווה,
בביטחון נאפשר לתחושות אלה למלא את כל הגוף שלנו מקודקוד הראש,
עד לקצות אצבעות הרגליים את כל האיברים הרקמות,
התאים כעת נתרכז בקודקוד הראש מכאן שמניחים קרובה ונדמיין שהמיגול בגודל של כארית קטנה נתרכז באיגול הזה נתרכז בהנגה שעוטפת אותנו ולאט לאט נתחיל לראות ולהרגיש קיצת קרן אור רחבה בהירה וצלולה זורמת אל תוך האיגול ומתחילה לחלחל לתוך הגוף שלנו בהיר וצלול ממלא את הראש שלנו וגולש דרך שורשי השיער פנימה לתוך חלל הראש אל המצח,
אף הפיים גלגלי העיניים,
עלי חיים הפה ולחלל בתוכו לשיניים ולכך עלה אל הצוואר והבשת אל החטיפיים ומשם זורם אל הידיים אל הזרועות,
המרפקים עמות הידיים,
פרקי כפות הידיים כפות הידיים עצמן,
עד לקצות אצבעות הידיים ובו בזמן הוא זורם אל מרכז החזה הלב,
הריאות הצלעות,
חלל הבטן כל האיברים הפנימיים,
אל ההגן ואיזור המפצעה ומשם אל הרגליים היריחיים,
הברכיים,
השוקיים הקרסוליים,
וכפות הרגליים עצמן עד לקצות אצבעות הרגליים האור ממשיך וזורם אלינו ללא הפוגה וכשהוא מגיע לקצות אצבעות הידיים והרגליים הוא מתחיל להתפשט עלה מאיתנו אל החדר שבו אנחנו נמצאים ומהחדר הזה הלאה לכל המבנה בו אנחנו נמצאים ומשם החוצה לרחוב לעצים,
לפרחים לכל בעלי החיים הקטנים והגדולים לנמלים,
לפרפרים,
לציפורים נמשיך ונמלא את כל העיר הארץ,
העולם והיקום באור נמלא את כל העולם,
כל היקום באור מי ייתן וכל היקום יהיה מלא באור,
אהבה ושלום וההרמוניה תשרור בכל
